רבות דובר אודות חוק הפרשות לפנסיה חובה על פיו חובה על כל מעסיק לבצע המלצותיו של היועץ הפנסיוני בו בחר העובד לשם מיצוי זכותו לוודא ומקסם את החיסכון והיקף הפנסיה שיקבל העובד לאחר היציאה לפנסיה.
למרות פרסומי משרד האוצר, עדיין קטנה המודעות לצורך והכדאיות בייעוץ פנסיוני אובייקטיבי מתמשך או לפחות חד-פעמי וזהו מצב הקיים ככורח ממיעוט פעילות משרד האוצר בפרסום הנחיצות בייעוץ ואף בהפרדת חברות הייעוץ האובייקטיביות לחלוטין מאלה המקבלות עמלות הפצה באתר המשרד.
חמורה מכך העובדה הידועה לכל בעל מקצוע בתחום הייעוץ בפנסיה, כי רבים מהמעסיקים אינם מקיימים את החוק וחשופים לתביעה פלילית, בעוד הם מפקירים את עובדיהם ומסתכנים בעצמם בתביעה אזרחית העלולה לעלות להם פי כמה וכמה מהיקף ההפרשות לתנאים סוציאליים בהם הם מחויבים.
כל זאת, מובן עקב ניגוד האינטרסים הטבעי הקיים לדעת המעסיקים, בעוד תמוהה העובדה כי עפ"י סקרים הנערכים מעת לעת אפילו השכירים אינם מתעניינים בקיום החוקים שנועדו להגן עליהם כיום ובעת הפרישה וכמעט שליש מהעובדים אינם מודעים ואינם בודקים האם המעבידים שלהם אמנם מפקידים עבורם את הכספים המגיעים להם, בין אם מדובר בקופת גמל, קרן השתלמות, ביטוח מנהלים או קרן פנסיה.
חלק מהעובדים סבורים כי ציון הפרשות בתלוש השכר מהווה אסמכתא או הוכחה לביצוע ההפקדות בפועל. זכורה לי היטב פנייה של עובדי "מעריב" בזמנו לבחינת אפשרות למתן ייעוץ פנסיוני לכל עובד. לצערי (וכנראה גם לצערם של העובדים) בחרו העובדים במעריב לוותר על אופציית הייעוץ הפנסיוני האובייקטיבי "משום שהוא יקר מידי", פעולה שבדיעבד יכלה להציל לחלקם מאות אלפי שקלים.
ברור לכל שכל אירוע בריאותי ולעיתים מצב של אובדן חלקי או מלא של כושר העבודה עלול להוביל לשימוש בכל או חלק מהעתודות הקיימות, ולהותיר העובד ללא פנסיה סבירה בבוא היום.
לעיתים, תורמים למצב אי-המודעות גם חשבי שכר ומנהלי משאבי אנוש אשר יוצרים את התחושה אצל העובדים כי התיקון לחוק הגנת השכר שעבר לפני כ-4 שנים, הינו המענה לבעיה זו וכי השקיפות הנדרשת בתלוש השכר לגבי הסכומים שנוכו משכרו של העובד ומכיסו של המעביד לטובת הפרשות לגמל וביטוח פנסיוני חמור מכך, מציגים את סוכני או סוכנות ההסדר כ"יועצים" ובכך מונעים מעובד הפניה לייעוץ פנסיוני ריווחי ואובייקטיבי כלשונו בחוק. .
לא כך הדבר! לעובדים שמוחים בתחומי מקצוע רבים ומגוונים אך בורים והדיוטות במקצוע הייעוץ הפנסיוני אין את הכלים, הזמן והידע דרוש בכדי להצליב מידע בין דוחות קרונות הפנסיה, הביטוח וקופות הגמל לבין תלושי השכר.
לא רק זאת, אלא שאפילו שהעובד היה בעל הכישורים יוצאי הדופן (וזמן פנוי בשפע) שיבדוק את התאמת הסכומים בתלוש השכר לדוחות שנתיים של הגופים הפנסיוניים אינו מודע לחוקים נוספים המאפשרים לו ניצול מכסימאלי של החזרי מס וכדומה במידה ויידע כיצד לנהל את חסכונו הפנסיוני, להפקיד סכומים המותרים לו במעמד עצמאי (למרות היותו שכיר) לשנות תמהיל הפקדות ותשלומים עפ"י רמות סיכון, צרכים ביטוחיים אישים ומשפחתיים, התייחסות נכונה מול ביטוחים קולקטיביים ומניעת תשלומי יתר לכפילויות, למוצרים נחותים לתעריפים ודמי ניהול שעשויים להקטין את חסכונו הפנסיוני למינימום, להגדיל את הסיכונים עבור משפחתו רק משום שבחר לוותר על ייעוץ פנסיוני מקצועי.
יש לזכור כי דווקא השכירים בחברות הגדולות, סומכים על נציגי העובדים, ועדים ומחלקות משאבי אנוש אשר במרבית המקרים אינם בעלי מקצוע בתחום הייעוץ הפנסיוני והביטוחי וניזונים בעצמם ממידים הנמסרים להם ע"י מי שנמצא בניגוד אינטרסים מוחלט לעובד, קר סוכני, משווקי וחסרות הביטוח והפנסיה.
לגבי מה עושים כשמגלים את האמת העגומה, בפרק הבא.
דניאל טל, מנכ"ל פורשור מומחים,תאגיד ייעוץ פנסיוני, מנהל- פורום יועצים פנסיוניים בלתי תלויים, מומחה- יועץ פנסיוני בכיר להגשת חוות דעת בבימ"ש
